פסק-דין בתיק ע"פ 71038/05

לפנינו ערעור על גזר-דינו של בית-משפט השלום ברמלה (כב' השופטת ז' בוסתן, ס"נ) מיום ב- ת"פ 1907/03 מיום 19.4.2005, לפיו הושת על המערער עונש של 24 חודשי מאסר בפועל, שתי תקופות מאסר על-תנאי וכן קנס כספי בסך 10,000 ש"ח. זאת לאחר שהורשע, על-פי הודייתו, בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיפים 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: " הפקודה ") ובעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א)+(ג) סיפא לפקודה.

כעולה מכתב-האישום, החזיק המערער ביום 11.5.2003 בביתו 926 טבליות של סם מסוכן מסוג MDMA ("אקסטזי") וכן סם מסוכן מסוג חשיש, במשקל 2.96 גרם נטו.

החזקת הסם המסוכן שלא לצריכה עצמית, יוחסה ל-926 טבליות ה-MDMA, ואילו החזקת הסם לצריכה עצמית יוחסה לסם מסוג חשיש.

לבית-משפט קמא הוגשו שלושה תסקירים מטעם שירות-המבחן, מהם עלה כי המערער, שהיה מכור לסמים במשך תקופה ארוכה, החל טיפול גמילה בתחילת שנת 2004 וכי הוא מתמיד בטיפול זה.

בית-המשפט קמא התרשם מהאמור בתסקירים, ובמיוחד מהתסקיר האחרון שניתן בשנת 2005, כי המערער נרתם למרכז "חוסן", בעיקר על רקע חששו מן ההליך המשפטי וכי הוא מגלה רמת מוטיבציה נמוכה.

בית-המשפט קמא נתן משקל מכריע לעברו המכביד של המערער ולכמות הסם הגדולה שנמצאה בחזקתו, כמו גם לסוג הסם מסוג "אקסטזי", אשר פגיעתו במשתמשים הינה קשה, ומשכך גזר עליו את העונשים המפורטים ברישא.

הסניגור המלומד טוען כי בית-המשפט קמא החמיר בעונשו של המערער יתר על המידה, משלא התחשב בטיפול הגמילה אותו עבר, בין היתר גם תוך כדי ריצוי תקופת מאסר של 3.5 שנים בגין עבירות רכוש. עוד קובל הסניגור המלומד על כי בית-המשפט קמא לא התחשב בהודיה המיידית ובחיסכון הזמן השיפוטי.

לטעמו, החזרתו של המערער מאחורי סורג ובריח תשים לאל את ניסיונות השיקום ותדרדר אותו חזרה אל מעגל הסם. הסניגור טוען כי חל מהפך בחיי המערער וכי מאז שחרורו מן הכלא, נקלט בשוק העבודה ומשכך יש להושיט לו יד על דרך הפחתה בעונשו.

מנגד, מדגישה באת-כוח המשיבה את חומרת העבירה, בשים-לב לכמות הסם הגדולה שנתפסה בחזקתו של המערער, סם שהיה מיועד, על-פי כמותו, להפצה בקרב ציבור המשתמשים; ואת הצורך להעדיף את האינטרס הציבורי על-פני נסיבותיו האישיות של המערער. עוד מדגישה באת-כוח המדינה את עברו המכביד של המערער.

לאחר שבחנו את טיעוני הצדדים ועיינו בתסקירים שהוגשו לבית-משפט קמא, נחה דעתנו כי דין הערעור להידחות.

בחזקת המערער נתפסו, כאמור, 926 טבליות סם מסוג MDMA, סם מסוכן הגורם לקהל המשתמשים נזק בלתי-הפיך. אין צורך להכביר מילים אודות החומרה היתרה שיש לייחס לעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, בכמות מסחרית גדולה, כמות המעידה על פניה על מטרת החזקתה ועל הצורך למגר את התופעה ולנתק את שרשרת ההפצה.

כן אין צורך להכביר מילים בדבר הצורך בענישה מחמירה, שיש בה כדי להעביר מסר חד-משמעי על כי העובר עבירה מסחרית בסמים ייענש בחומרה ואחת דינו - להיאסר מאחורי סורג ובריח לתקופה ממושכת.

כאשר עסקינן בעבירת סחר בסמים, יש להעדיף את האינטרס הציבורי על-פני נסיבותיו האישיות של העבריין, להן יש ליתן משקל זניח, אם בכלל.

העבירות בהן הורשע המערער הינן חמורות, ויש בהן כדי לסכן את שלום הציבור, הן את קורבנות הסמים בפועל והן את הקורבנות הפוטנציאליים.

יתרה מכך, למערער שבפנינו עבר פלילי מכביד, וכבר כשל בעבר בעבירות סמים, ביניהן: החזקת סמים שלא לצריכה עצמית; גידול, ייצור והכנת סמים מסוכנים; וכן ניסיון ליצוא, יבוא וסחר בסמים. למערער אף הרשעות בעבירות רכוש.

איננו מקלים-ראש בתהליך השיקום אותו עבר המערער, ולא נותר לנו אלא להביע תקווה, כי אין מדובר בתהליך זמני, כי אם בשינוי דרסטי של אורחות החיים; יחד עם זאת, שינוי חיובי זה אין בו כדי להפחית מחומרת העבירות אותן ביצע המערער ומן הצורך ליתן את הדין על כך.

העונש שגזר בית-משפט קמא הינו מידתי ואיננו חורג מרף הענישה המקובל בעבירות כגון אלו.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור.

ניתן היום, ט' בניסן התשס"ז, 28 במרץ 2007, במעמד הצדדים.